#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ז. 1 תן מנה לפלוני ואקדש אני לך, הילך מנה והתקדשי לפלוני, תן מנה לפלוני ואקדש אני לו, הילך מנה ואקדש אני לך, האם מקודשת ומדוע?<p dir=""rtl"">מה הדין לענין ממון ולמה נצרכו שניהם?</p>"	"תן מנה לפלוני ואקדש אני לך - מקודשת מדין ערב דמשעבד נפשיה אף דלא מטי הנאה לידיה.<p dir=""rtl"">הילך מנה והתקדשי לפלוני - מקודשת מדין עבד כנעני דאף דלא חסר מידי קני נפשיה.</p><p dir=""rtl"">תן מנה לפלוני ואקדש אני לו - מקודשת מדין שניהם ערב ועבד כנעני.</p><p dir=""rtl"">הילך מנה ואקדש אני לך - בעי רבא ופשט מר זוטרא בשם רב פפא באדם חשוב מקודשת בההיא הנאה דמקבל מינה גמרא ומקניא נפשה</p><p dir=""rtl"">איתמר נמי גבי ממונא משמיה דרבא כהי גונא (הג' הראשונים) ונצרכו דאיתתא ניחא לה בכל דהו דטב למיתב טן דו, ולאידך ממון אתיהיב למחילה.</p>"	קידושין ז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ז. 2 התקדשי לחציי, חצייך מקודשת לי, האם מקודשת ומדוע?	"התקדשי לחציי - אמר רבא מקודשת שהתכוין שאם ירצה יתחתן עם עוד אחרת.<p dir=""rtl"">חצייך מקודשת לי - אינה מקודשת שהיא אינה יכולה להנשא לאחר אלא התכוין לקנות חצי גופה וזה א&quot;א&nbsp;&nbsp;דאשה אמר רחמנא ולא חצי אשה. אין לומר שתפשוט הקדושה בכולה כאומר ראשה של זו עולה שפשטה קדושה בכולה, כיון דאיכא דעת אחרת והוי כבהמה של ב' שותפים דלא פשטה קדושה בכולה.</p>"	קידושין ז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ז: 1 בעי רבא חצייך בחצי פרוטה וחצייך בחצי פרוטה, חצייך בפרוטה וחצייך בפרוטה, חצייך בפרוטה היום וחצייך בפרוטה למחר, שני חצייך בפרוטה, האם נפשט? ומהם צדדי הספק?	"חצייך בחצי פרוטה וחצייך בחצי פרוטה&nbsp;&nbsp;- הסתפק כיון דאמר לה חצי פרוטה פסקה, או דילמא מונה והולך הוא. <p dir=""rtl"">אם תימצי לומר מונה והולך הוא, חצייך בפרוטה וחצייך בפרוטה - הסתפק האם כיון דאמר לה בפרוטה ופרוטה פסקה למילתיה, או דילמא כל ביומיה מונה והולך הוא. </p><p dir=""rtl"">את&quot;ל כל ביומיה מונה והולך הוא, חצייך בפרוטה היום וחצייך בפרוטה למחר - הסתפק האם כיון דאמר לה למחר פסקה, או דילמא הכי קאמר לה קדושין מתחלו מהאידנא ומגמר לא ניגמרו עד למחר. </p><p dir=""rtl"">שני חצייך בפרוטה - הסתפק שכאן ודאי בחד זימנא קאמר לה, או דילמא אין אשה מתקדשת לחצאין כלל. </p><p dir=""rtl"">וסלקא בתיקו</p>"	קידושין ז:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ז: 2 שתי בנותיך לשני בני בפרוטה, בתך ופרתך בפרוטה, בתך וקרקעך בפרוטה, האם הוי קידושין לחצאים ומה צדדי הספק?	"בעי רבא שתי בנותיך לשני בני בפרוטה - בתר נותן ומקבל אזלינן והאיכא ממונא, או דילמא בתר דידהו אזלינן והא ליכא, תיקו. <p dir=""rtl"">בעי רב פפא בתך ופרתך בפרוטה - מי אמרינן בתך בחצי פרוטה ופרתך בחצי פרוטה, או דילמא בתך בפרוטה ופרתך במשיכה, תיקו. </p><p dir=""rtl"">בעי רב אשי בתך וקרקעך בפרוטה - בתך בחצי פרוטה וקרקעך בחצי פרוטה, או דילמא בתך בפרוטה וקרקעך בחזקה, תיקו </p>"	קידושין ז:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ז: 3 המקדש בשיראים וכד' האם צריך שומא ומדוע (והיכי דמי)?<p dir=""rtl"">והאם יש ראיה לזה?</p>"	"אם אמר שווה חמישים - אם זה לא שווה חמישים, ודאי אינה מקודשת. אם זה שווה חמישים, לרבה מקודשת ולרב יוסף אינה מקודשת, לל&quot;ק רבה סבר לא צריך שומא ורב יוסף אמר צריך שומא וכיון שאשה אינה בקיאה בשומא לא סמכה דעתיה, א&quot;ד שנחלקו האם בעינן קייץ כדלקמן.<p dir=""rtl"">אם אמר שווה כל דהוא - א&quot;ד לעולם מקודשת לכו&quot;ע, וא&quot;ד שגם בזה נחלקו, לרבה מקודשת, ולרב יוסף אינה מקודשת ששוה כסף בעינן דומיא דכסף, דבר קצוב. </p><p dir=""rtl"">רב יוסף הביא ראיה לשיטתו בל&quot;ב מ&quot;כסף מקנתו&quot; בכסף הוא נקנה ואינו נקנה בתבואה וכלים, והבין רבה משום שאינו קצוב, אידך סובר שאין בהם שווה פרוטה וקמ&quot;ל שאף דמקרבא הנאתייהו אין קונה פחות משווה פרוטה.</p><p dir=""rtl"">עוד הביא רב יוסף ראיה לשיטתו (לתוס' לל&quot;ב וי&quot;א לל&quot;ק) מפדיון הבן, שאם אמר עגל זה לפדיון בני לא אמר כלום, עגל זה בחמש סלעים בנו פדוי, ואינו מוכח דא&quot;ל שבאמת אינו שוווה וכגון דקיבל עליו כהן.</p><p dir=""rtl"">לקמן ט. מסקינן הלכתא שיראין אין צריכין שומא.</p>"	קידושין ז:		
